החלטה בתיק 30966/04/17 ביטול הליכי פש”ר של אבי דוביצקי

	מספר בקשה:52
לפני	כבוד השופטת  חנה פלינר
המבקשים	1. אורי שבתאי 2. עידו רביב 3. ניב אביטל 4. סתיו עמנואל גבע ע”י ב”כ עו”ד אביחי נ. ורדי
נגד
המשיבים	אבי רועי דוביצקי- החייב 2. עו”ד לימור קירש- המנהלת המיוחדת 3.  כונס נכסים רשמי תל אביב
פסק דין

1. האם יש מקום להורות על מינוי בעל תפקיד חלופי או נוסף, כפי שמבקשים המבקשים במסגרת בקשה מס’ 52, או שמא יש מקום להורות על ביטול צו הכינוס, כפי שסוברים המנהלת המיוחדת והכנ”ר? זוהי השאלה העומדת לדיון בפסק דין זה (שכותרתו מעידה על אחריתו).

• תחילתו של תיק זה בבקשה למתן צו כינוס כנגד החייב אשר הוגשה על ידי המבקשים ה”ה שבתאי, קליין ועידו רביב. שלושת המבקשים המקוריים אחזו בידם פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה. פסקי הדין מקורם בתביעות בגין לשון הרע שהוגשו על ידי המבקשים כנגד החייב, המכונה “צייד הפדופילים”. יש לציין כי עוד בטרם ניתנו פסקי הדין שהיוו את הבסיס לבקשת הכינוס עזב החייב את הארץ (בשנת 2014 או בסמוך לכך) ולא שב.

• ביום 10/9/17 נערך דיון בבקשה למתן צו כינוס בפני סגן הנשיא ברנר. על אף התנגדות שהעלה אחד הנושים (מר יחזקאל דוד), נקבע כי מתקיימים התנאים למתן צו כינוס. הכנ”ר בקש באותו דיון למנות בעל תפקיד ניטראלי, ב”כ המבקשים לא התנגד ומשכך ניתן צו כינוס כנגד החייב ועו”ד לימור קירש מונתה לשמש כמנהלת מיוחדת.  לאחר מתן צו הכינוס ועוד טרם הדיון בהכרזת החייב כפושט רגל, הועבר התיק לטיפולי.
• דיון בהכרזת החייב נקבע ליום 15/4/18, ותסקיר המנהלת המיוחדת לקראת הדיון בהכרזה הוגש ביום 29/3/18. בתסקיר מציינת המנהלת המיוחדת שהוגשו 13 תביעות חוב, כולן מבוססות על פסקי דין בהעדר הגנה, שחלקם ניתן לאחר מתן צו הכינוס. המנהלת המיוחדת ציינה שחקירה כלכלית שערכו הנושים העלתה שאין לחייב נכסים בארץ; שנכס מקרקעין שהיה שייך לו נמכר ביום 31/12/07 ושלא אותרו כאמור נכסים נוספים. המנהלת המיוחדת ציינה שהחובות עליהם מושתתים פסקי הדין אינם ברי תביעה בהליכי פשיטת רגל, משכך גם ניתנו היתרים לאחר מתן צו הכינוס להמשיך ולהגיש תביעות נוספות כנגד החייב בגין עוולת לשון הרע. כפועל יוצא מציינת המנהלת המיוחדת שיש להחריג חובות אלו מהליך הפש”ר והפטר, אם ינתן, לא יחול עליהם. המנהלת המיוחדת ציינה שהחייב מצוי בחו”ל; לא ניתן היה לחקור אותו; קופת הכינוס ריקה, משכך המליצה על ביטול צו הכינוס.

• המבקשים התנגדו להמלצת המנהלת המיוחדת, סברו שעליה לבצע סדרה של פעולות מכוח סמכויותיה כבעלת תפקיד בתיק הפש”ר וכך הגענו לדיון ההכרזה שהתקיים כאמור ביום 15.4.2018.  בסיום הדיון ניתנה החלטתי, שם ציינתי, בין היתר, כדלקמן:

 “לדיון היום התייצבו הנושים המבקשים את צו הכינוס, נציגת הכנ”ר והמנהלת המיוחדת. החייב לא התייצב לדיון. כל צד חזר על טענותיו ואציין כי בתחילת הדיון אכן ביהמ”ש הציף את הקושי המיוחד לתיק זה. קושי  זה מתבטא בכמה מישורים: האחד, אכן החוב כולו בתיק מתבסס על פסקי דין שניתנו בגין עוולת לשון הרע על כל המשתמע מכך. גם אם ניתן לנהל תיק פשיטת רגל, שכן יש חוב כספי פסוק, אזי אין מדובר בחוק כלכלי טהור, או פעילות מסחרית שלא עלתה יפה. בנוסף, החייב לא נמצא בארץ, לא משלם צווי תשלומים, לא ניתן להביאו לחקירה. בשלב זה, אין אינדיקציה לנכסים וכך גם ציינה המנהלת המיוחדת בתסקירה. דומה כי בתיק זה לא ניתן יהיה לשקול כלל הסדר ומן הסתם גם כשתעלה שאלת הפטר, יתנגדו לכך הנושים. דרכי פעולה אחרות עומדות בידי הנושים וביניהם גם במישור הפלילי ובהוצל”פ. דומה כי כל תיק כזה נושא יותר אופי פלילי מאזרחי ואזכיר כי מטרת הליכי פשיטת רגל אינם עונשיים, אלא בבסיסם שתי תכליות: האחת, להביא לשיקומו של החייב והשניה להשאת התשואה לנושים. האינטרס הראשון כלל אינו על הפרק ואילו האינטרס השני לוט בערפל. קופת הכינוס ריקה וההליכים שנזכרו היום, בין היתר התחקות אחר נכסי החייב, מן הסתם דורשים משאבים רבים, הן לצורך תשלום לבעל תפקיד והן לצורך איתור האינפורמציה הדרושה”.

• לנוכח הדברים הנ”ל, סברתי באותו דיון שאין מקום להכריז על החייב פושט רגל וקבעתי כי בטרם אתן החלטה סופית בעניין ביטול צו הכינוס, יש צורך לבצע בדיקה נוספת על מנת לאמוד את התועלת הכלכלית לנושים בהמשך ניהול ההליך. וכך נקבע בהקשר זה: “אם אכן תנוח דעתה של המנהלת המיוחדת, הכנ”ר ובימ”ש כי אכן קיימים נכסים שניתן “לשים עליהם את היד”, אזי לכאורה ואכן יש תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך. אציין כי לא די בהפרחת סיסמאות כללית מצד המבקשים; אציין כי יש צורך במידע מוצק אשר יוביל לאותם נכסים; אציין כי אין הכוונה בנקיטת הליכים עונשיים, אלא כאמור בהתחקות אחר נכסים. לפיכך, אני מורה לב”כ המבקשים להעביר למנהלת המיוחדת תוך 7 ימים מסמך קצר ומרוכז שאינו חורג משני עמודים בו יפרטו מה הם מקורות המידע עליהם הם נסמכים, אלה נקודות יש לבדוק, מי הם הגורמים אותם יש לזמן לשיטתם לחקירה, מי הם הגורמים שאליהם ניתן להפנות צווים על מנת לקבל מידע. מסמך זה בשלב זה לא ייסרק לתיק ביהמ”ש, אלא יועבר למנהלת המיוחדת. המנהלת המיוחדת בהתייעצות גורם בכנ”ר, תבחן את אותו מסמך, תיתן דעתה האם יש מקום בשלב זה לבצע פעולות נוספות, תיתן דעתה האם חפצה היא בסיוע ממוקד של מי מבאי כח המבקשים לצורך מילוי תפקידה, או אז ניתן יהיה למנות בעל תפקיד נוסף לפעילות מצומצמת ומוגדרת. הבדיקה של המנהלת המיוחדת תעשה תוך 30 יום מיום קבלת אותו מסמך. יש לדווח לביהמ”ש על ממצאי המנהלת המיוחדת וזאת עד ליום 30.5.18. ככל שהמנהלת המיוחדת סוברת שעל הדו”ח להיות חסוי בהתאם לאמור בו, תגיש דו”ח זה בהתאם במערכת נט המשפט. בהתאם להתפתחויות, אשקול מינוי בעל תפקיד נוסף ככל שאמצא בכך צורך; אתן הוראות לעניין השלמת פעולות חקירה ככל שיהיה בכך צורך; אורה על קיום דיון נוסף אם אמצא לנכון ואף ייתכן כי אורה על הכרזה או להבדיל על ביטול ההליך בהחלטה ללא צורך בדיון נוסף, שכן כל הצדדים זומנו לדיון היום וניתנה להם הזדמנות לטעון.”

• ביום 22/4/18 העבירו המבקשים למנהלת המיוחדת נספח בן שני עמודים במסגרתו התייחסו לארבעה נושאים הטעונים בדיקה לשיטתם; לאחר מספר ימים העבירו הבהרות וצירפו נספחים נוספים; ביום 24/5/18 הגישה המנהלת המיוחדת דו”ח חסוי המתייחס לחומר שהועבר אליה, וזאת לאחר שקיימה היוועצות עם נציג הכנ”ר (ראו בקשה מס’ 39 בתיק). מתוך הנושאים שהועלו מצאה לנכון המנהלת המיוחדת לבצע פעולה אופרטיבית אחת והיא הטלת עיקולים על חשבונות החייב בחברת pay pal. המנהלת המיוחדת סברה שאם לא יתפסו כספים, יומלץ לבטל את צו הכינוס “בהעדר תכלית להותרתו על כנו“. נחתמו צווים כמבוקש אך לא נתפסו כספים כלשהם.

• ביום 19/2/19 הוגשה בקשה מס’ 52, היא הבקשה למינוי בעל תפקיד חלופי או נוסף. בתמצית נטען כי המנהלת המיוחדת לא נקטה בפעולות כלשהן למרות המידע שהועבר אליה; כי שורר נתק מוחלט בין הנושים לבין בעלת התפקיד; שאין לנושים אפשרות לגבות את חובם אלא במסגרת הליך זה, שכן לשיטתם החייב מקיים פעילות עניפה בישראל באמצעות אנשי קש.

• המנהלת המיוחדת הגיבה לבקשה וטענה כי לא הובא לידיעתה “מידע מוצק”, כמצוות החלטת בימ”ש מיום 15/4/18, למעט בחזית אחת שנבדקה והעלתה חרס. המנהלת המיוחדת ציינה שהליך פשיטת רגל מטבעו אינו הליך עונשי כי אם הליך בעל אופן גבייתי. במקרה הנדון מדובר בחייב שאינו גר בארץ, אינו מחזיק בחשבונות בנק או בנכסים כלשהם; אין כל טענה להענקה פסולה; אין בסיס לחקירת גורמים כלשהם ולפיכך אין תכלית להמשך ניהול הליך הפש”ר. הכנ”ר הצטרף לעמדה זו, ראו תגובתו מיום 27/3/19, והחייב אף הוא הגיב לבקשה.

1. המבקשים הגישו תגובה, חזרו על בקשתם להחליף את בעל התפקיד או למנות גורם נוסף. כן בקשו הם לקיים דיון בבקשה. לדידם מינוי בעל תפקיד נוסף הינו בחזקת זה “נהנה וזה לא חסר” וכי המינוי יכול להועיל לאיתור זכויות החייב ואילו ביטול ההליך הינו מתן פרס לחייב. המבקשים מפנים להלכות הקובעות שלנושים יש זכות לנהל את ההליך ולשיטתם יש להעמיק את הבדיקות ולנקוט בפעולות לאיתור נכסי החייב.

1. לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובת המנהלת המיוחדת, הכנ”ר והחייב ובתשובת המבקשים להן סבורה אני כי דין הבקשה למינוי בעל תפקיד חלופי או נוסף- להידחות וכי בנסיבות המקרה, יש להורות על ביטול ההליך וזאת מהטעמים הבאים:

1. כבר בדיון הראשון שהתקיים ביום 10.9.2017 בפני כב’ השופט ברנר ציינה ב”כ הכנ”ר כי יש למנות בעל תפקיד אובייקטיבי. אמנם לעיתים אין מניעה למנות בעל תפקיד מטעם נושה, אולם הגישה הרווחת כיום, וראו גם חוק חדלות פירעון העומד להיכנס לתוקפו בחודש ספטמבר 2019, הינה למנות בעל תפקיד נייטראלי שלא ימצא בניגוד אינטרסים אינהרנטי. סבורה אני שבתיק זה, בשל הרגישות הרבה שבו והטענות המועלות מצד החייב כנגד הנושים וההיפך – יש הכרח למנות בעל תפקיד ניטראלי שאין לו כל נגיעה אישית לשאלות שבמחלוקת והוא הוא שיכול להמליץ האם יש תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליך. 

1. סבורה אני כי המלצות המנהלת המיוחדת, שעברו את בדיקת ופיקוח הכנ”ר, בדין יסודן. המנהלת המיוחדת בחנה את המידע שהובא בפניה ולא מצאה בו כל חדש. אציין כי למקרא הדו”ח שהוגש לבית המשפט, כמו גם למקרא בקשה מס’ 52, עולה כי שוב מדובר ב”סיסמאות באוויר” אך מידע מוצק וקונקרטי – אין.

1. מאידך, המנהלת המיוחדת שבה ומציינת שעד כה לא אותרו נכסים השייכים לחייב- וחלפו כבר כשנתיים מעת שהוגשה הבקשה למתן צו כינוס; קופת הכינוס ריקה; החייב לא בארץ ואין לו כוונה לשוב; צו התשלומים לא מקוים; אין כל פעולה העומדת על הפרק לביטול הענקה; הבקשות לביצוע חקירות של גורמים מסוימים נבדקו ונדחו. לכן – לא נוכחתי לכל תועלת שתצמח לנושים מהמשך ניהול ההליך.

1. בנוסף, גם לאלמנט השיקום אין כל מקום בתיק זה. כל חובות החייב מתבססים על פסקי דין שניתנו בהיעדר הגנה כנגדו בהתאם לחוק איסור לשון הרע אשר אינם מהווים חובות ברי תביעה בהליכי פשיטת הרגל  על פי הוראת סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל בהיותן “תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה”.  למנהלת המיוחדת אין את הכלים לבחון את פסקי הדין הללו, וכל זאת כשהחייב טוען לאורך כל הדרך שיש לבטלם. כך או כך – וגם אם חובות אלו יוכרו, אזי אין ספק שהפטר לא יחול עליהם.

1. ושוב אזכיר כי הליך פשיטת רגל אינו הליך עונשי אלא מטרתו למקסם את הגבייה ולשקם את החייב. לא הזדרזתי לבטל את צו הכינוס, ובעקבות הדיון שהתקיים בפני ניתנו הוראות מדויקות להעברת מידע נוסף ובדיקתו. מידע שכזה הועבר ונבדק והגורמים האמונים לא מצאו בו כל ממש. בנסיבות אלו, ובמיוחד לאור מורכבות ורגישות התיק, איני סבורה שיש ל”העביר את המושכות” לידי המבקשים. אלו יכולים לנהל הליכים כנגד החייב על פי כל דין גם במסגרות אחרות – אם במישור הפלילי; בהוצאה לפועל; באכיפה בחו”ל (ואיני מביעה עמדה לעניין סיכויי הליכים אלו, ככל שינקטו). איני רואה כל טעם בניהול הליך פש”ר שממילא לא יסתיים בהפטר אלא בהחרגת כל החוב הקיים (אם וככל שקיים) מחוץ לתיק הפש”ר, וכשאין על הפרק כל פעולה קונקרטית לביצוע על ידי בעל התפקיד.

1. נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה על ביטול צו הכינוס וביטול כל הצווים וההחלטות שניתנו מכוחו.

ניתן היום, כ”ו ניסן תשע”ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.