פש”ר 18361/10/16 השופטת עינת רביד. דחיית בקשה לביטול פש”ר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פש”ר 18361-10-16

מספר בקשה:8
לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

בעניין

אמנון יצחקי (החייב)

נגד

ובעניין

  1. כונס נכסים רשמי תל אביב
  2. שי רג’ואן (המבקש)

ע”י ב”כ עו”ד גיא צברי
3. סוהייל סאלם (מנהל מיוחד)

החלטה

בפני בקשת המבקש להחרגת חובו של החייב כלפיו מצו הכינוס או לחילופין להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב.
רקע וטענות הצדדים
ביום 8.11.16 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, ובמסגרתו הושת צו תשלומים חודשי בסך 750 ₪ לחודש. החייב עומד בצו התשלומים החודשי, ועד כה הצטברו בקופת הכינוס סך של 2,253 ₪.
ביום 12.2.17 הוגשה בקשת המבקש ובה ציין, כי בפסק דין חלוט של כב’ השופט מגן-אלטוביה, מיום 27.8.15, נפסק כי על החייב לפצותו בגין הוצאת לשון הרע סך של 4,000 ₪ [ ת”א 33784-04-15 רג’ואן נ’ יצחקי (פורסם במאגרים המשפטיים, 27.8.15)]. המבקש אף הוסיף, כי הגיש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון [ע”א 7291/15 רג’ואן נ’ יצחקי (פורסם במאגרים המשפטיים, 21.11.16)]. ביום 21.11.16 קיבל המבקש את המלצת בית המשפט העליון ומחק את הערעור בכפוף לכך , שיוכל להמשיך בהליכי הגבייה כנגד החייב בהוצאה לפועל. אולם, במועד הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, החייב לא טרח לציין, כי ימים ספורים קודם לכן, ניתן לו צו כינוס לבקשתו.
במסגרת בקשה זו, מבקש המבקש כי חובו יוחרג מצו הכינוס של החייב ויותר לו להמשיך לגבות את חובו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לאור פסיקת בית המשפט העליון. כמו כן, ציין המבקש, כי ככל ובית המשפט לא ייעתר לבקשתו, מבקש הוא לפעול לביטול הליכי פשיטת הרגל, לאור התנהלות החייב כלפיו עובר להגשת צו הכינוס.
ביום 13.2.17 הוגשה תגובת החייב. החייב הכחיש את טענות המבקש וטען, כי לא מצא לנכון להזכיר את עובדת היותו בהליך פשיטת רגל במעמד הדיון, כיוון שסבר שהערעור כולו נסוב על השאלה, האם נפל פגם בפסק הדין של בית המשפט קמא או לאו, ולא ראה את הרלבנטיות שבעובדה זו. כמו כן, ציין החייב, כי בקשה דומה הוגשה על ידי המבקש להוצאה לפועל ונדחתה, בנימוק שהחוב נוצר עובר למתן צו הכינוס, ולכן, צו הכינוס חל עליו.
ביום 14.2.17 הוגשה תשובת המבקש. המבקש טען, כי החייב מודה שלא הודיע לבית המשפט העליון על היותו נתון בהליכי פשיטת רגל. בנוס ף טען המבקש, כי החוב נוצר לאחר מתן צו הכינוס, שעה שניתן פסק דין חלוט מבית המשפט העליון. כמו כן טען המבקש, כי החייב לא שלח לו הודעה על צו הכינוס כנדרש מחייב בהליך. לאור התנהלותו של החייב כנגד המבקש, נתבקש ביטול הליך פשיטת הרגל.
ביום 28.2.17 הוגשה תגובת המנהל המיוחד. המנהל המיוחד סבר כי דין בקשה זו להידחות. המנהל המיוחד ציין, כי ההליכים בשלב מקדמי, צו הכינוס נית ן לבקשת החייב, לפני חודשים מספר והמנהל המיוחד אף טרם הספיק לחקור את החייב. המנהל המיוחד הסכים, כי נפלו מספר פגמים בהתנהלות החייב כלפי המב קש, אולם פגמים אלו, לדעת המנהל המיוחד, אינם מהותיים דיים על מנת לבטל את ההליך בשלב כה מקדמי וכי יש ליתן לחייב הזדמנות נוספת בהליך. כמו כן, ציין המנהל המיוחד, כי אין מקום להעדיף את המבקש על שאר נושי החייב, ולכן יש לדחות את בקשתו לנהל הליכי גבייה כנגד החייב.
ביום 15.3.17 ניתנה תגובת הכנ”ר. הכנ”ר סבר אף הוא, כי דין הבקשה להידחות. לדעת הכנ”ר, אין במחדלי החייב כדי להוביל לביטול ההליך בשלב זה. עוד הוסיף הכנ”ר, כי מצופה מהחייב לעמוד בדווקנות על קיום כללי ההליך. כמו כן, ציין הכנ”ר, כי החוב כלפי המבקש נוצר עוד בטרם מתן צו הכינוס, בעת קבלת פסק דינו של כב’ השופט מגן-אלטוביה, וכי לא ניתן להסיק מפסק הדין של בית המשפט העליון, כי החוב מוחרג מעיכוב הליכים. לפיכך, המבקש עומד בשורה אחת עם שאר נושי החייב ואין להחריגו.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים, אני מקבלת את עמדת המנהל המיוחד והכנ”ר ודוחה את בקשת המבקש.
המבקש נושה בחייב בחוב , שנוצר עת ניתן פסק דינו של כב’ השופט מגן-אלטוביה, כפי שצוין על ידי הכנ”ר, עוד טרם צו הכינוס. אין בפסק דינו של בית המשפט העליון כדי להקים עילת חוב חדשה, לאחר מתן צו הכינוס. מה גם, שבית המשפט העליון הציע למבקש למחוק את ערעורו, לפיכך אין במועד פסק דין זה משום מועד חוב חדש. לאור כל האמור לעיל, החוב הוא בר תביעה וניתן להגיש בגינו תביעת חוב במסגרת ההליך.
זאת ועוד, החלטת בית המשפט העליון : ” לאחר עיון במכלול החומר הצענו כי המערער יחזור בו מערעורו, בכפוף לכך שיוכל להמשיך בהליכי גביית החיוב שהוטל על המשיב 1 בפסק הדין, מושא הערעור.” אינה מהווה היתר למבקש לגבות את חובו בניגוד לפקודת פשיטת הרגל , דהיינו תוך נקיטת הליכי גבייה כנגד החייב תוך כדי ההליך.
יתר על כן, חובו של החייב למבקש הוא סך של 4,000 ₪ כאשר סך החובות עליהם הצהיר בכניסתו להליך עומד על כ- 800,000 ₪ ואין כל סיבה להעדיף את המבקש על פני נושיו האחרים של החייב.
זאת ועוד, הסוגיה האם נפלה בהתנהלות החייב כלפי המבקש פגם, אשר יאפשר החרגת החוב ומתן היתר למבקש להמשיך ולפעול כנגד החייב גם לאח ר קבלת הפטר- תוכל להידון בשלב ההפטר , ככל שתהיה רלוונטית, והיא מוקדמת מידי לשלב זה של ההליך.
לפיכך, אין מקום בשלב זה להחריג את החוב למבקש מהליך זה.
לעניין בקשת המבקש לביטול הליכי פשיטת הרגל, איני מוצאת לנכון להיעתר גם לבקשה זו. אכן, כפי שצוין בתגובות לעיל, נפלו פגמים בהתנהלות החייב, והעובדה שלא הודיע לבית המשפט העליון על היותו נתון בהליך פש”ר, נזקפת לחובתו, אולם בשלב זה החייב עומד בצו התשלומים החודשי ובחובות ההליך ונמצא בהליך חודשים בודדים , לפיכך, אני מקבלת את המלצת הכנ”ר והמנהל המיוחד , שלא לבטל את ההליך, תוך מתן הזמנות נוספת לחייב.
החייב יקפיד לעמוד בכל חיובי ההליך.

ניתנה היום, כ”ט אדר תשע”ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

Published by masterman

פסיקות מעניינות של בית המשפט בישראל

Leave a comment