תיק 63458/11/16 פש”ר. דחיית בקשה להמצאה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פש”ר 63458-11-16

מספר בקשה:2
לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

בעניין

המבקשת/המודיעה

החייב אבי רועי דוביצקי

עו”ד אמירה נהיר

נגד

הנושה

יונתן קליין
ע”י ב”כ עו”ד גיא צברי

החלטה

האם יש לראות בהמצאת התראת פשיטת הרגל לעורכת דין שהחייב מסר את פרטיה ככתובת למסירת מסמכים בבקשה שהגיש בתיק אחר המתנהל בעניינו, כהמצאה כדין בתיק דנן ?
רקע כללי

1. מר אבי רועי דוביצקי ( להלן: “החייב” או ” דוביצקי”) הקים והפעיל אתר אינטרנט שבו פרסם פרטים אודות גברים שלטענתו הם פדופילים ו זאת, על מנת שיינקטו כנגדם הליכים משפטיים.
2. בגין פעילות זו של החייב, נפתחו נגדו הליכים משפטיים שונים, לרבות תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהוגשה ע”י הנושה, מר יונתן קליין ( להלן: “הנושה”). ביום 19.6.16 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה זו. לאור העובדה שהחייב לא שילם את הסכום שנפסק, נפתח תיק זה וביום 29.11.16 נחתמה התראת פשיטת הרגל נשוא בקשה זו ( להלן: “ההתראה”).
3. מתעודת בירור פרטים אודות נוסע שהוגשה ע”י הנושה, עולה כי החייב יצא מגבולות ישראל ביום 2.12.14 ולא שב.
4. החייב העניק לעו”ד אמירה נהיר ( להלן: “עו”ד נהיר”) שירותים משפטיים בנושא גביית חובות, במשך שנים (סעיף 2 לתגובתה) .
5. ביום 4.12.16 הומצאה ההתראה למשרדה של עו”ד נהיר .
6. עוד באותו היום, הגישה עו”ד נהיר הודעה לביהמ”ש, במסגרתה, הודיעה כי מאז עזיבתו של דוביצקי את הארץ ב-2014, היא ” לא נפגשה” עמו והיא ” איננה כתובת להמצאת מסמכים עבור אבי דוביצקי”. כמו כן, ציינה עו”ד נהיר ” שאין לה ייפוי כוח מטעמו של אבי דוביצקי והיא לא משמשת כתובת להמצאת מסמכים עבורו”. עו”ד נהיר הבהירה בהודעתה, כי ב”כ הנושה יודע כי היא אינה הכתובת להמצאת מסמכים, ואף-על-פי-כן שב ומוסר אצלה מסמכים עבור החייב .
7. ביום 12.12.16 הגיש ב”כ הנושה תגובתו להודעת עו”ד נהיר בה טען כי יש לראות בהמצאה שבוצעה למשרדה המצאה כדין. לחילופין, ביקש הנושה כי ככל שיקבע כי אין מדובר בהמצאה כדין, יכיר בהמ”ש במשלוח העתק ההתראה לתיבות הדואר האלקטרוני של החייב ולחשבון הפייסבוק שלו, כהמצאת ההתראה כדין.
8. יצוין כי למרות הארכות מועד שניתנו לכנ”ר להגשת עמדתו, לא הוגשה תגובה מטעמו.

טענות הצדדים
(א) תמצית טענות הנושה

1. יש לראות בהמצאות שבוצעו לעו”ד נהיר המצאה כדין.
2. חרף עזיבת החייב את הארץ, ממשיך החייב לפעול ממקום המצאו בחו”ל, כאשר עו”ד נהיר הינה אחת ממיופיי כוחו ( סע’ 15 לתגובה).
3. יש לזקוף לחובתה של עו”ד נהיר את העובדה, כי במסגרת הודעתה, היא נמנעה מלציין מפורשות שהיא “אינה מייצגת את החייב בישראל”.
4. עו”ד נהיר מייצגת את החייב בהליך פלילי המתנהל בימים אלה נגדו, בין היתר, בגין הפרתם של צווי בית משפט בנוגע לפרסומים אותם מבצע החייב באתר שהוא מנהל ( להלן: “ההליך הפלילי”) (סע’ 16,22 לתגובה). לטענתו, ” אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי לחייב דנן יש עורך דין – עו”ד נהיר” (סע’ 30 לתגובה), וכי הפרשנות הרווחת כיום בנוגע להמצאה לעו”ד או למורשה היא כי אין דרישה שעו”ד ייצג באותו ההליך, ומספיק שיהיה מדובר באותו נושא ההתדיינות וההליך האחר יהיה קשור באותה פרשה מתוכה צמח החוב. (סע’ 31-37 לתגובה)
5. במסגרת בקשה שהגיש החייב עצמו בהליך הפלילי, הוא מסר את כתובת משרדה של עו”ד נהיר ככתובת למסירת מסמכים. לכן, יש לראות בכתובת זו ככתובת למסירת מסמכים גם בתיק זה, היות שמדובר על אותו העניין שעמד בלב תובענת הנושה ( ס’ 21 לתגובה).
6. עו”ד נהיר לא נתנה כל הסבר או גרסה לאופן בו השתרבב שמה וכתובת משרדה כמען להמצאת מסמכים בתיק הפלילי. עו”ד נהיר בחרה שלא להציג ייפויי כוח מהחייב והכל במטרה להטעות את בית המשפט.
7. לעניין חלופות ההמצאה: ככל ויפסק כי לא היתה המצאה כדין, טוען ב”כ הנושה כי בהליך אחר המתנהל נגד החייב באותו עניין, ונוכח הקושי בביצוע המצאה לחייב, התיר בימ”ש השלום לבצע המצאה מחוץ לתחום השיפוט באמצעות הדואר האלקטרוני והפייסבוק.
8. על אף שהחייב מתחמק מהדין, ישנן אינדיקציות ברורות לפיהן הוא מודע היטב לכל ההליכים המתנהלים נגדו והוא מתייחס אליהם בדף הפייסבוק שלו.

(ב) תמצית טענות עו”ד נהיר

1. היא לא משמשת כתובת להמצאת מסמכים עבור החייב ” גם בתיק זה” ואין לה קשר עם החייב מזה למעלה משנתיים ( סע’ 8 לתגובה השנייה של עו”ד נהיר).
2. לדבריה, היא ” לא ייצגה את החייב בכל הליך שפתחו נגדו יונתן קליין או אורי שבתאי”.
3. הודעתה במסגרת תיק ההוצל”פ לפיה היא ” איננה מייצגת את החייב ואיננה משמשת כתובת להמצאת מסמכים בתיק ההוצל”פ” התקבלה על-ידי רשמת ההוצל”פ אשר קבעה כי המצאת האזהרה לא היתה כדין.
4. לעניין אי הצגת ייפוי כוח מטעם החייב, טוענת עו”ד נהיר כי ” אין בידה ייפוי כוח מטעמו של החייב לא לעניין תיק הפש”ר ולא לעניין תיק אחר” לרבות בהליך הפלילי.

5. עו”ד נהיר טוענת כי היא אינה יודעת כיצד שמה השתרבב לתיק הפלילי.
דיון והכרעה
1. תכלית ההמצאה של כתבי בית דין היא כפולה. האחת: לצורך רכישת סמכות של בית המשפט על בעל הדין שכנגד והחלת שיפוטו הפרסונלי של בית המשפט; והשניה: לצורך יידוע בעל הדין שכנגד על ההליך המתנהל כנגדו כחלק משמירה על זכותו להליך הוגן. (רע”א 39/89 general electric corp נ’ מגדל חברה לביטוח בע”מ פ”ד מב(4), 762; רע”א 11286/05 אריק זמיר נ’ בנק לאומי למשכנתאות בע”מ ניתן ב-8.7.07).
2. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984 ( להלן: “התקנות”) קובעת כי:
ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

3. בע”א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ’ תרז קדם, פ”ד לח(4) 309 ניתנה לתקנה זו פרשנות מרחיבה, לפיה כל תכליתה של ההמצאה היא להביא לידיעת הצד שכנגד את קיומה. נקבע כי די שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען ואין דרישה כי הוא יהיה ממוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט. עם השנים , צומצמה הלכה זו וברע”א 1947/91 סיריל שטיין נ’ מרקוס דוד כץ, פ”ד מה(4), 705, 708 נקבע כי הדיבור “עורך דין” לצורך תקנה 477 לתקנות מתייחס ל”עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות” (בע”מ 1378/07 צפורה יוסף זדה נ’ אליהו יוסף זדה ניתן ב-29.4.07 והאסמכתאות שם).
4. בעניינו, לא הוכח כי בין עו”ד נהיר לבין החייב היו או ישנם יחסי עו”ד-לקוח. לא הוכח כי עו”ד נהיר מייצגת את החייב בהליך כלשהו , לרבות בהליך הפלילי המתנהל נגדו ושבמסגרתו, מסר החייב את פרטי משרדה כמען למסירת מסמכים. מהנספח שצירף ב”כ הנושה לתגובתו (נספח ט”ו), לא עולה כי עו”ד נהיר מייצגת א ת החייב ב אותו הליך אלא רק מופיע שמה ככתובת למסירת מסמכים. ייפוי כ וח אינו בנמצא, ויש לקבל את טענתה של עו”ד נהיר, כי בהיעדר קיומו של ייפוי כ וח, אין היא יכולה להציגו.
5. מלבד העובדה שאין תימוכין לקיומם של יחסי עו”ד לקוח בין החייב לעו”ד נהיר, אין מקום לכפות על עו”ד ייצוג של לקוח בניגוד לרצונו או לכפות על משרדו להיות מען למסירת כתבי בית דין וזאת על אף שהחייב עצמו מסר פרטים אלו .
6. הפסיקה שהביא ב”כ הנושה לתמיכה בטענותיו עוסקת כולה במצב בו אין מחלוקת כי עו”ד מייצג בהליך אחר כלשהו (הקשור לאותו העניין) את החייב . אולם בעניין שלפנינו , לא הוכח כי עו”ד נהיר מייצגת את החייב בהליך כלשהו.
7. תקנה 477 קובעת כי המצאה יכולה להיעשות אף באמצעות “מורשה”. תקנה 478 לתקנות מגדירה מיהו מורשה לקבלת כתבי בי-דין ונקבע בה כי:
(א) כל הגר בתחומה של המדינה יכול שיתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין.
(ב) מינוי כאמור יכול שיהיה מיוחד או כללי וצריך שיהא בכתב חתום ביד המרשה; הכתב, או העתק מאושר ממנו אם היה המינוי כללי, יוגש לבית המשפט.

8. מתקנה זו עולה שעל המורשה לקבל מינוי בכתב מידי המרשה. הרציונל בבסיס הוראה זו הוא לוודא כי הן המרשה והן המורשה כאחד , מודעים למעמדו ותפקידו של המורשה, כך שקיים סיכוי גבוה שכתבי בית הדין יגיעו לידיעת בעל הדין ובכך תבוא לידי ביטוי תכלית ההמצאה. (בר”ע (י-ם) 756/05 בנק סטנדרט צ’רטר בע”מ נ’ ויסאם מוסא מוחמד אבו אלהווא (12.6.06)).
9. המבחן העיקרי לבחינת קיומה של הרשאה למורשה הוא מבחן אינטנסיביות הקשר בין הנתבע לבין המורשה. על המבקש להמציא כתבי בית דין לידי מורשה , מוטל הנטל להראות קיומו של קשר ושיתוף פעולה בין המורשה לנתבע “במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו” (רע”א 11556/05 קמור רכב בע”מ נ’ חיים חימו ניתן ב27.2.06).
10. בענייננו, אין לראות בבקשה שהגיש החייב במסגרתה ציין את פרטי משרד עו”ד נהיר כמען למסירת מסמכים , כעונה על דרישת ה תקנה לעניין “מורשה”. כאמור, הרציונל מאחורי תקנה זו הוא לוודא שגם המרשה וגם המורשה מודעים למעמדו של המורשה. מאחר ועו”ד נהיר ציינה כי היא כלל איננה יודעת כיצד שמה שורבב לבקשה ולתיק הפלילי, הרי שהרציונל לא מתקיי ם במקרה דנן.
11. אף אם ננסה להפעיל את מבחן אינטנסיביות הקשר, הרי שלא ניתן לומר כי הוכח בצורה ברורה קיומו של קשר שוטף או קשר בכלל בין החייב לעו”ד נהיר במועד ההמצאה.
12. אין מחלוקת בין הצדדים כי החייב הועסק על-ידי עו”ד נהיר במשך שנים ונתן לה שירותים משפטיים. יחד עם זאת, מדובר בתקופה שלפני עזיבת החייב את הארץ ועל כן אין בעובדה זו כדי להעיד על קיומו של קשר בין החייב לעו”ד נהיר כיום.
13. זאת ועוד: אין לראות במסירת פרטי משרדה של עו”ד נהיר ע”י החייב ככתובת להמצאת מסמכים בתיק הפלילי כמעין “הודאת בעל דין” בדבר דרכי ההמצאה אליו בכלל ההליכים והעניינים הקשורים בו. זאת, מאחר שהבקשה שהגיש החייב בתיק הפלילי היתה בחודש פברואר 2016 ואילו ההמצאה בענייננו היתה בשלהי חודש נובמבר 2016, כ-9 חודשים מאוחר יותר.
14. סיכומו של דבר: אני מאמץ את עמדת עו”ד נהיר וקובע כי לא ניתן לראות במסירת ההתראה למשרדה, המצאה כדין.
15. יחד עם זאת, איני סבור שיש לפסוק לטובתה הוצאות וזאת לאור אופן ניסוחה העמו ם והמעלה תהיות, בו בחרה עו”ד נהיר להשתמש בדבר הקשר שלה עם החייב. במה דברים אמורים:
עו”ד נהיר טענה בהודעה הראשונה שהגישה, כי לא “נפגשה” עם החייב מאז עזב את הארץ . ברי כי לצורך קיומו של קשר , אין הכרח במפגש פיזי בין החייב לעו”ד. רק בתגובתה האחרונה , מצאה לנכון עו”ד נהיר לציין כי “אין לה קשר עמו מזה למעלה משנתיים”.
עו”ד נהיר טענה כי היא איננה משמשת כתובת להמצאת מסמכים עבור החייב “גם” בתיק זה. ממקרא הסעיף ניתן להבין כי אולי בתיקים אחרים היא כן משמשת כתובת להמצאת מסמכים.
עו”ד נהיר טענה כי לא ייצגה את החייב בכל הליך “שפתחו נגדו” יונתן קליין או אורי שבתאי. הדבר מעלה ספק האם היא מייצגת את החייב במסגרת הליכים שהוא פתח נגדם. רק בתשובתה האחרונה ציינה עו”ד נהיר כי היא איננה מייצגת את החייב בשום הליך תלוי ועומד.
16. כמו כן, יש לזקוף לחובתה של עו”ד נהיר את העובדה שהיא בחרה שלא לתמוך הודעתה ותגובותיה בתצהירים מטעמה.
17. על אף האמור, לא הוכח במידה מספקת קיומו של קשר בין עו”ד נהיר לחייב ולא הוכחה מידת האינטנסיביות של קשר זה במידה המאפשרת לראות בעו”ד נהיר כמי שניתן להמציא לה כתבי בית דין עבור החייב.
18. לעניין בקשתו של הנושה להתרת המצאת כתבי בית הדין באמצעות תיבות הדואר האלקטרוני של החייב וחשבון הפייסבוק שלו, עליו להגיש בקשה מתאימה כדין.
19. החלטה זו ניתנה בשבתי כרשם בית המשפט.

ניתנה היום, ח’ אדר תשע”ז, 06 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.פתיחת הגדרות מסמךפתח פאנל פרסום