ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

גיל נגר

הנאשם, יליד 1978 ומי אשר שירת בעת הרלבנטית כקצין בדרגת פקד במשטרת ישראל –
מרחב חברון, הורשע, בהתאם להודאתו ובמסגרת הסדר דיוני שכלל תיקון כתב אישום,
בעבירות המיוחסות לו בשני האישומים. כרקע לאישומים, צוין בכתב האישום המתוקן כי
משנת 2012 ועד מעצרו של הנאשם ביום 20.7.14, בהזדמנויות שונות, נהג הנאשם להיכנס
לצ’אטים ברשת האינטרנט תוך שהוא מאמץ לעצמו זהות בדויה לעניין שמו וגילו הצעיר
לכאורה. במסגרת זו, תר הנאשם אחר גולשים שהתרשם כי הם צעירים ובחלק מהמקרים
המשיך השיחה באמצעות תוכנת טלפוניה המאפשרת התכתבות ושיחת וידאו. עוד הודה
הנאשם, כי החזיק מכשיר נייד ייעודי לצורך ההתקשרויות מהסוג הנדון.

אירוע ראשון – ביום 13.9.12, במהלך הופעה בירושלים, הבחין הנאשם בט’, יליד
9.2.1997, שהתרחק למקום מבודד כדי לעשן בסתר, ניגש אליו והשניים החליפו מספרי
טלפון, כאשר הנאשם מסר לו את מספר הנייד הייעודי. בהמשך, נגשו השניים אל תאי
השירותים במקום, התנשקו ונגעו אחד לשני באברי המין.

בהמשך, בחודש ספטמבר 2012, קבע הנאשם עם ט’ ובמהלך הפגישה, ברכבו של
הנאשם, קיימו יחסי מין אוראליים הדדיים, עד שהגיעו לפורקן מיני. לאחר מכן, ציין ט’
בפני הנאשם כי הוא בן 15, אז כעס עליו הנאשם והתרצה לאחר מספר ימים והקשר
ביניהם נמשך. עד סוף שנת 2012, במספר הזדמנויות, נפגשו השניים, כאשר בשתי
הזדמנויות ביצעו מין אוראלי הדדי. גם לאחר שמלאו לט’ 16 שנים, המשיכו השניים
להתכתב ולהיפגש.

על בסיס המסכת הנ”ל, הורשע הנאשם בעבירות של מעשה סדום, לפי סעיף 347(א)(1)
רישא לחוק העונשין, תשל”ז -1977 (להלן- חוק העונשין) (ריבוי עבירות) ושל גרם
מעשה סדום, לפי סעיף 347(א)(1) רישא יחד עם סעיף 350 לחוק העונשין (ריבוי
עבירות).

  1. אירוע שני – ביום 31.7.13, החל מהשעה 21:50, התכתב הנאשם באמצעות תוכנת
    סקייפ עם גולש שזהותו אינה ידועה (להלן- אביתר) ובמהלך השיחה ביקש ממנו להפעיל
    שיחת וידאו ואביתר השיב לו בין השאר כי הוא “קטן” וצעיר מידי בשביל “זה”. הנאשם
    שב ודחק בו ולבסוף נעתר אביתר והפעיל המצלמה תוך שהוא פושט חולצתו בהוראת
    הנאשם. במהלך השיחה ציין אביתר בפני הנאשם כי הוא בן 15 שנים. כמו כן, ביקש
    הנאשם מאביתר תמונה, אך זה השיב כי חושש מהקשר וכי הנאשם מבוגר מידי עבורו
    ובתגובה השיב לו הנאשם “איך שאתה רוצה.. תמחק אותי” והסביר לו כיצד לעשות כן.

על בסיס המסכת הנ”ל, הורשע הנאשם בעבירות של ניסיון לביצוע מעשה סדום, לפי
סעיף 347(א)(1) רישא ו- 25 לחוק העונשין ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק
העונשין.

חוות דעת המרכז להערכת מסוכנות

  1. במסגרת חוות הדעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות מיום 18.8.15, מנה המרכז
    פקטורים סטאטיים ודינאמיים, ביניהם התמיכה של משפחתו, המהווה עבורו גורם מפקח,
    השתלבותו בטיפול ייעודי לעברייני מין והעובדה שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע
    ומציב גבולות, והגיע למסקנה כי רמת המסוכנות המינית של הנאשם היא בינונית.

תסקיר שירות המבחן

  1. במסגרת תסקיר שירות מבחן מיום 27.8.15 פורטו בהרחבה נסיבות חייו של הנאשם,
    שהוא כבן 37, ששירת כשוטר עד למעצרו בגין העבירות בהן הורשע, ובכלל זה פורטה
    המורכבות המשפחתית בה גדל. אשר לעבירות בהן הורשע, התרשם השירות בין השאר כי
    הנאשם רואה כיום את הניצול וחוסר השוויון בקשר לאירוע הראשון אך מתקשה לראות
    עצמו כמי שפגע במתלונן וכן כי הנאשם מבין כיום שקטינים יכולים להינזק מקשר עם בוגר.
    במסגרת האבחון, השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין וההתרשמות של
    גורמי הטיפול היא כי ההליך הטיפולי מסייע לו לבחון את חלקיו הפוגעניים, לזהות מצבי
    סיכון ולרכוש כלים להתמודדות מקדמת במצבים כאלה. בתום האבחון, התרשם השירות
    בין השאר כי הנאשם נמצא בהליך של בחינה מעמיקה של תפיסותיו ועמדותיו, מזהה
    עיוותי חשיבה שאפיינו אותו וחש בושה על מעשיו. נתונים אלה ופרמטרים נוספים שמנה
    השירות בתסקיר, לרבות המוטיבציה של הנאשם להמשיך בטיפול, מעידים, להערכת
    השירות, על היכולת של הנאשם להיתרם מהליך טיפולי ועל סיכויי שיקום בעניינו. לפיכך,
    ממליץ השירות על העמדת הנאשם במבחן למשך שנה וחצי, במהלכו ימשיך להשתתף
    בהליך הטיפולי, ועל הטלת עונש מוחשי בדמות עבודות שירות, לצד מאסר מותנה.

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

טענות הצדדים

  1. ב”כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואת ריבוין ועמדה על
    הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם ובהם כבודם ושלומם של הקטינים,
    כמו גם זכותם לפרטיות ולתחושת ביטחון. לאחר שהוסיפה ועמדה על נסיבות ביצוע
    העבירות, הציעה התובעת לקבוע מתחם עונש אחד הולם בקשר לשני האישומים העומד על
    מאסר בפועל שמשכו 18 עד 42 חודשים. אשר לעונש המתאים, סבורה התביעה כי יש לגזור
    על הנאשם מאסר למשך 24 חודשים, בין השאר בשל היותו “בראשיתו של הליך של הכרה
    בבעיה שיש לו”, וזאת לצד פיצוי כספי, מאסר על תנאי וקנס כספי.
  2. ב”כ הנאשם, לרבות במסגרת טיעוניו המפורטים בכתב, הדגיש את נסיבות ביצוע העבירות,
    שהן, לשיטתו, ברף נמוך של חומרה. לגישת הסנגור, מתחם העונש שהוצע על-ידי
    המאשימה הוא גבוה, וממילא יש לקבוע, לשיטתו, שני מתחמי ענישה נפרדים בקשר לכל
    אחד מהאישומים. בנוגע לאישום הראשון, סבורה ההגנה כי יש לקבוע רף התחתון העומד על
    מאסר לתקופה הניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות, ואילו בנוגע לאישום השני צו של”צ
    בהיקף של 200 שעות. אשר לעונש המתאים, בקשה הגנה להביא בחשבון את נטילת
    האחריות של הנאשם, הנעדר עבר פלילי מכל סוג, העובדה ששירת כקצין במשטרה ופוטר
    לאחר חשיפת הפרשה, וכן את הרקע הנורמטיבי שממנו בא. בהקשר זה, במסגרת הטיעונים
    לעונש העידה אחות הנאשם, אשר הדגישה בעיקר את מצבה של אמם ואת תמיכתו הצמודה
    והמסורה של הנאשם באם. עוד נטען על-ידי ההגנה, כי קיימים שיקולי שיקום בעניינו של
    הנאשם, הנעוצים בהליך הטיפולי לעברייני מין בו נוטל חלק, המצדיקים התחשבות בעת
    קביעת עונשו, לרבות על דרך של חריגה ממתחם העונש שייקבע, וזאת במיוחד לאור המלצת
    שירות המבחן להוסיף על עונשו של הנאשם ולהעמידו במבחן. לאור כל אלה, בקשה ההגנה
    לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם להמלצת שירות המבחן.

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

  1. הנאשם, בדברו האחרון, ציין בין השאר כי “אני מבין את מה שעשיתי. אני נמצא בתהליך
    מסוים. אני מקווה שיאפשרו לי להמשיך את התהליך. לא אלאה את ביהמ”ש במה
    שהמשפחה עברה ואת ההשלכות של המעשים שלי..”.

דיון והכרעה
מתחמי הענישה

  1. בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם קביעת העונש המתאים, את
    מתחם העונש ההולם בקשר לכל אחד מהאירועים בגינם הורשע הנאשם במיוחס לו, כאשר
    ראוי להקדים ולציין כי מדובר, בעיני, בשני אירועים נפרדים שיש לקבוע לכל אחד מהם
    מתחם עונש נפרד, ולא אירוע אחד, כפי שהציעה התביעה בטיעוניה. אמנם מדובר בעניינו
    בשני אישומים של עבירות מין, כאשר ברקע למעשים, כעולה בין השאר מהחלק הכללי לכתב
    האישום המתוקן, רצונו של הנאשם לקיים קשר מיני עם צעירים, אלא שאין בין האישומים
    קשר או זיקה באופן המצדיק הסתכלות עליהם כעל אירוע אחד. יוזכר, כי קרבן העבירה
    באישום הראשון הוא קטין אותו פגש הנאשם במהלך הופעה, ועמו קיים יחסי מין אוראליים
    הדדיים, אף בעת שהקרבן היה מתחת לגיל 16. לעומת זאת, באישום השני מדובר בקרבן
    עבירה שזהותו אינה ידועה, גילו המדויק אינו ידוע, והמעשים כלפיו בוצעו, בשונה מהאישום
    הראשון, באמצעות רשת האינטרנט.
  2. בקביעת מתחמי הענישה בקשר לכל אחד מהאירועים, יש להביא בחשבון כי הערכים
    החברתיים שנפגעו בענייננו הם כבודם, גופם ונפשם של הקרבנות, כאשר יש להדגיש כי
    האינטרס הציבורי מתחזק שעה שמדובר בקטינים, וזאת בשל הפוטנציאל ההרסני של
    השפעת עבירות אלו על מי שזהותם האישית והמינית טרם התעצבה. עוד ראוי לציין, כי
    כאשר מדובר בביצוע עבירות מין באמצעות האינטרנט, יש להתחשב גם בחשיפה הגדולה
    של קטינים לרשת, הקלות בביצוע העבירות והעובדה שהפגיעה בקרבן נעשית בעת שהוא
    מצוי בביתו שהוא מבצרו.

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

כאן המקום לציין, כי במסגרת האירוע השני הורשע הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי
משפט, הנשענת על בקשתו בהתכתבות מהקרבן “תמחק אותי”, כאשר בבסיס עבירה זו
ניצב ערך חברתי שעיקרו הגנה על טוהר ההליך המשפטי. עם זאת, מקובלת עליי טענת
ההגנה כי מידת הפגיעה בערך חברתי זה היא, בנסיבות הכוללות של האירוע, היא נמוכה
מאד.

  1. אשר למדיניות הענישה הנהוגה, הגישו הצדדים פסיקה מגוונת המצביעה על מדיניות
    הענישה בעבירות מין בקטינים בכלל, אולם בנסיבות שונות מעניינו. עם זאת, ראוי להפנות,
    בקשר לאירוע הראשון, לע”פ 1367/04 משה אלמשלי נגד מדינת ישראל (1.9.04) בו נדון
    עניינו של מערער, שהיה כבן 35 והציג עצמו כבן 25, אשר הורשע בעבירה של מעשה סדום
    בקטין (שביצע במתלונן שהכיר באינטרנט, אשר היה מתחת לגיל 14, אולם הציג עצמו
    בגילאים 15-16) שכלל הבאת האחד את השני לפורקן מיני ללא חדירה. בית המשפט העליון
    הפחית את עונשו של המערער ממאסר בפועל למשך 7 חודשים למאסר בדרך של עבודות
    שירות לאחר שהובא בחשבון בין השאר כי המערער השתלב בקבוצה טיפולית.

אשר לעבירות מין באינטרנט, ראוי להפנות, למרות הנסיבות השונות מענייננו, לע”פ
6703/13 ניסים כהן נגד מדינת ישראל (16.1.14), בגדרו נדחה ערעורו של נאשם בן 66
שהורשע בעבירות מין שיוחסו לו בשלושה אישומים נפרדים, אשר בוצעו על-ידו דרך רשת
האינטרנט, כלפי שלוש קטינות שונות, אשר שלחו לו לבקשתו ולאחר שהתחזה לנער,
תמונות עירום שלהן, כאשר באחד המקרים כתב המערער לקטינה שורה של מסרים בוטים
שעניינם רצונו לבצע בה מעשים מיניים. מתחם העונש ההולם שנקבע בקשר לכלל המקרים
עמד על מאסר שמשכו 8- 28 חודשים.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

  1. אשר לנסיבות ביצוע העבירות נשוא האירוע הראשון, יש להתחשב באופי המעשים המיניים
    והעובדה שמדובר בעבירות מין שבוצעו בשתי הזדמנויות שונות כלפי קרבן עבירה הצעיר
    מהנאשם בעשרים שנים. עוד יש להביא בחשבון, כנטען על-ידי ההגנה, כי בתחילת הקשר בין
    הנאשם לבין הקטין, לא ידע הנאשם כי מדובר במי שהוא מתחת לגיל 16 וכן כי הקשר בין
    השניים נמשך אף לאחר הגיעו של הקטין לגיל 16, על כל המשתמע מכך. עם זאת, העובדה
    שנודע לנאשם מפורשות כי מדובר בקטין מתחת לגיל 16 והוא לא הפסיק הקשר באופן מיידי
    פועלת לחובתו. בהתחשב בכל האמור, סבורני כי מתחם העונש ההולם עומד על מאסר
    שמשכו 9-20 חודשים.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות נשוא האירוע שני, יש להביא בחשבון את אופי המעשים,
שבוצעו כאמור באמצעות תכנת הסקייפ, כאשר יש לזכור כי קרבן העבירה, אשר גילו המדויק
אינו ידוע, פשט את חולצתו לבקשת הנאשם וכי המעשים הופסקו כאשר הקרבן ציין בפניו כי
חושש מהקשר וכי הנאשם מבוגר עבורו. בנסיבות אלה, יעמוד הרף התחתון של מתחם
העונש ההולם על מאסר מותנה לצד צו של”צ והרף העליון על מאסר למשך 10 חודשים.

האם קיימים שיקולי שיקום בעניינו של הנאשם?

  1. כעת, לאחר שנקבעו מתחמי הענישה, יש להמשיך ולדון בטענת ההגנה לפיה יש לראות
    בנאשם כמי אשר “השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם” במידה המאפשרת חריגה
    מהמתחמים מטעמים של שיקום, כפי שמאפשר סעיף 40ד(א) לחוק העונשין.

בהקשר זה, יוזכר כי החל מחודש נובמבר 2014, לפני כשנה, השתלב הנאשם בקבוצה
טיפולית ייעודית לעברייני מין בשירות המבחן, מגיע בקביעות ובהתמדה לקבוצה, וכי על אף
קשיים שפורטו בתסקיר, התרשם השירות כי ההליך הטיפולי מסייע לו לבחון את חלקיו
הפוגעניים, לזהות מצבי סיכון ולרכוש כלים להתמודדות מקדמת במצבים אלו. כמו כן, שירות
המבחן, בתום קשר ממושך במסגרת צו פיקוח מעצר, מעריך כי ביכולתו של הנאשם להיתרם

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

מההליך הטיפולי באופן שיסייע בצמצום רמת המסוכנות וכי קיימים סיכויי שיקום לגביו. עוד
יוזכר, כי גם בחוות הדעת מטעם המרכז להערכת מסוכנות צוין כי הנאשם השתלב בטיפול
ייעודי וכי הוא “משתף פעולה באופן חיובי” וכן כי נראה שההליך המשפטי מהווה עבורו גורם
מתריע ומציב גבולות. גם העובדה שמשפחתו של הנאשם מודעת למעשים, תומכת בו ומלווה
אותו לאורך ההליך, תומכת במסקנה בדבר קיומם של סיכויי שיקום לגביו.

לאור המקבץ האמור, דומני כי ניתן לראות בו כמי שיש סיכוי של ממש שישתקם באופן העולה
בקנה אחד עם הוראת סעיף 40ד(א) לחוק העונשין.

קביעת העונש המתאים

  1. משנקבעו מתחמי הענישה ההולמים ונקבע כי ניתן לחרוג מהם מטעמים של שיקום, יש
    לקבוע כעת את מידת החריגה ואת עונשו של הנאשם, כאשר יש להקדים ולציין כי החלטתי
    לגזור על הנאשם עונש אחד כולל בקשר לשני האירועים, העוסקים שניהם בעבירות מין
    בקטינים. בקביעת העונש הכולל, יש להביא בחשבון את הנסיבות הבאות: ראשית – נטילת
    האחריות מצידו של הנאשם היא בעלת משקל של ממש, במיוחד בעבירות מהסוג הנדון,
    וזאת בין השאר מן הטעם שיש בה כדי לחסוך את עדות קרבן העבירה בבית המשפט. שנית
    – נסיבותיו האישיות של הנאשם, שפורטו בהרחבה בתסקיר ואשר עליהן העידה גם אחותו
    במסגרת הטיעונים לעונש, ובכלל זה מצבה המורכב של אמו והעובדה שהנאשם מסייע
    ומטפל בה, נלקחות בחשבון בשלב הנוכחי. גם העובדה שהנאשם בא מרקע נורמטיבי, שכלל
    בין השאר שירות כקצין במשטרה, מובאת בחשבון, במיוחד לאור השלכותיו הטבעיות של
    ההליך הפלילי על עיסוקו הקודם של הנאשם ועל מהלך חייו. שלישית – היעדר עבר פלילי
    מכל סוג. רביעית – העובדה שהנאשם היה עצור תקופה ובהמשך נתון תחת תנאים מגבילים
    נלקחת בחשבון, במיוחד כאשר אין בכוונתי להורות על קיזוז ימי המעצר מהעונש שיוטל.
    חמישית – המלצת שירות המבחן, שבאה לאחר אבחון ממושך, להטלת ענישה מוחשית
    בדמות עבודות שירות, לצד מאסר מותנה ומבחן, היא בעלת משקל בעת קביעת העונש

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

הכולל. שישית – בקביעת עונש אחד כולל בקשר לשני אירועים, יש להביא בחשבון את ריבוי
העבירות, כמו גם את תדירות ביצוען, כאשר יש לזכור כי האירוע הראשון מתייחס לשנת
2012 והאירוע השני לשנת 2013. מקבץ הנסיבות הנ”ל הביאני לכלל מסקנה כי העונש הכולל
המתאים לנאשם הוא זה אשר הומלץ על-ידי שירות המבחן.

  1. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
  2. מאסר למשך 6 חודשים בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה
    על עבודות שירות מיום 14.10.15. עבודות השירות תבוצענה במועצה דתית
    אשקלון ותחלנה ביום 3.1.16. הנאשם יתייצב במועד הנ”ל עד השעה 08:00
    בפני הממונה על עבודות שירות.
  3. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל
    עבירת מין אחרת.
  4. צו מבחן למשך 18 חודשים. הובהר לנאשם, כי הפרת הצו או ביצוע עבירה
    במהלכו עלולים להביא להפקעתו ולגזירת הדין מחדש.
  5. ניתן צו כללי למוצגים. הפלאפונים שנתפסו ברשות הנאשם, יוחזרו לידיו.
  6. המזכירות וההגנה ישלחו העתק מגזר הדין למרכז להערכת מסוכנות מינית, לשירות המבחן
    ולממונה על עבודות שירות.
  7. ככל שהופקד פיקדון בתיק על ידי הנאשם ובהעדר מניעה על פי דין, יש להחזירו לידיו או
    לגורם אחר לפי בקשת הנאשם.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

18 נובמבר 2015


זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו’ כסלו תשע”ו, 18/11/2015 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט
סגן נשיא

התובעת: אבקש עיכוב ביצוע עד למתן פס”ד בערעור.

הסניגורית: אבקש לבטל את תנאי השחרור. לגבי העיכוב ביצוע, אנו מתירים לשיקול דעת
ביהמ”ש. אבקש שיוחזרו לו שני טלפונים שנתפסו שלא קשורים לעבירה, והפקדה בסך 5,000
₪.

התובעת: ניתנו תנאים מקלים ביותר. התקבלה שורה של תסקירים מאוד חיוביים. אי אפשר
להתעלם מהסתירה החזיתית בין הערכת אותו גוף מקצועי שאמון על הערכת מסוכנות לבין
תסקירי המבחן. הדבר מתנהל לאורך זמן לפני כב’ השופטת נועה תבור. אנו עותרים למאסר
בפועל מאחורי סורג ובריח. ככל שהוא היה עצור, כעת נמצא שיש לו מסוכנות בינונית.
המסוכנות לא מתפוגגת כל עוד ניתנת החלטה סופית כיצד ראוי שיסתיימו ההליכים.

הסניגורית: היום חברתי באה ומתעלמת שיש גזר דין. לא ניתן להתעלם ממנו. עבר כברת
דרך, ואין סיבה שהוא ימשיך להיות בתנאים מגבילים.

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

18 נובמבר 2015

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ניתן עיכוב ביצוע לעונש המאסר בדרך של עבודות שירות
למשך 45 ימים.
ככל שיוגש ערעור, יוארך עיכוב הביצוע עד למתן פסק דין בערעור.

בהתחשב באמור בגזה”ד, בעיקר בכל הנוגע להשתתפות של הנאשם בקבוצה טיפולית, לא
מצאתי להורות על הותרת תנאי השחרור על כנם.
עם זאת, הערבויות שהופקדו ונחתמו תישארנה על כנן למשך 45 ימים נוספים, וככל שיוגש
ערעור עד למתן פס”ד בערעור.
ניתנה והודעה היום ו’ כסלו תשע”ו, 18/11/2015 במעמד הנוכחים.

צחי עוזיאל, שופט
סגן נשיא

התובעת: לאחר שקיבלנו את הפרוטוקול, נראה כי מצוין עליו דלתיים סגורות, למרות שהדיון
הוא לא בדלתיים סגורות ויש החלטה בנושא.

החלטה
אכן, הדיון לא נערך בדלתיים סגורות, וניתן לפרסם את גזה”ד.
עם זאת, יוזכר כי ניתן איסור פרסום לגבי פרטי המתלונן או כל פרט אחר שעשוי להביא לזיהויו.
התובעת תמציא החלטה זו לסניגורים.

ניתנה והודעה היום ו’ כסלו תשע”ו, 18/11/2015 במעמד הנוכחים.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”פ 50949-07-14 מחלקה
לחקירות שוטרים – מח”ש נ’ נגר

18 נובמבר 2015

צחי עוזיאל, שופט
סגן נשיא

Published by masterman

פסיקות מעניינות של בית המשפט בישראל

Leave a comment