החלטה בעניין ידיד בית משפט. 22/3/2018.

בשלב זה של ההליך ונוכח סימני השאלה הרבים העומדים על הפרק, כעולה גם מבקשות נוספות שהוגשו, אינני עושה צו להוצאות.

בית משפט השלום בנתניה ת”א 42937-11-17

מספר בקשה:9
בפני
כבוד ה שופט אלי ברנד

מבקשים

1. קרן כץ
2. רועי יחיאל יאסי
3. אביאל ישראל מסיקה

נגד

משיבים

1. ניב אביטל
2. אבי דוביצקי (ניתן פסק דין)
3. מאיה ג’ירו-כהן
4. משה סידי
5. מגזין אשדוד עיתונות ותקשורת בע”מ
6. אסתר אתי חזן

ב”כ המבקשים: עו”ד יובל חרש
ב”כ המשיב 1: עו”ד גיא צברי
ב”כ המשיבה 3: עו”ד יובל חרש
ב”כ המשיבים 5-4: עו”ד ארז צ’צ’קס

החלטה

רקע
לפני בקשת המבקשים להעניק להם מעמד של “ידיד בית המשפט” בתובענה שהגיש המשיב 1 נגד יתר המשיבים, לקבל את התנגדותם לצו שניתן בפסק הדין נגד המשיב 1 המורה על סגירת עמוד המרשתת “נתפסו על חם” ולבטל צו זה.
ברקע הדברים תובענה שהגיש המשיב 1 נגד יתר המשיבים בגין פרסומים שונים המציגים אותו כפדופיל, בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה.
במסגרת תובענה זו עתר המשיב 1 לסעד כספי בסך 1,000,000 ₪, לצוי עשה המורים להסיר פרסומים שונים המייחסים לו עבירות מין בכלל ופדופיליה בפרט באתרי מרשתת ובדפי פייסבוק שונים ולצו המונע מהם בעתיד כל פרסום כאמור, לצוים המונעים פרסומים דומים באמצעים חלופיים וכן לחייב את המשיבים 2, 3 ו-6לפרסם התנצלות כלפיו.
אחד הצוים להם עתר המשיב 1 היה צו שיורה למשיבים 3-2 לסגור את דף הפייסבוק “נתפסו על חם” שהם מפעילים לטענתו .
כלל הנתבעים, לבד מן המשיב 2, הגישו כתבי הגנה ואילו המשיב 2 אשר המצאת כתב התביעה אליו בוצעה על פי היתר לתחליף המצאה לא הגיש כתב הגנה במועד.
בנסיבות אלה עתר המשיב 1 למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיב 2 ופסק דין כאמור ניתן.
לאחר מתן פסק הדין הוגשה בקשתם הנוכחית של המבקשים ובנוסף הוגשו בקשות שונות על ידי המשיב 2 לרבות בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, וברי כי הוא מודע לקיומו של הליך זה והדרך פתוחה בפניו להביא את עמדתו לפני בית המשפט.
בגדר הבקשה דכאן הוגשו תשובת המשיבים, לבד מן המשיבה 6, כאשר המשיבים 5-4 הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, המבקשים אף הגישו בקשה להתיר להם הגשת תצהיר משלים, המשיב 1 התנגד להגשת התצהיר המשלים והמבקשים אף השיבו על התגובה.
ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני בין הצדדים בו נקבע כי הצדדים יגישו סיכומים קצרים אשר על פיהם, לצד החומר המצוי כבר בתיק בית המשפט, תוכרע הבקשה.
בשולי הדברים אעיר כי בשלב מסויים, בתגובה לבקשת למתן הוראות ובקשה להארכת מועד להגשת תצהיר משלים מטעם המבקשים התווסף לפתע לרשימת המבקשים מבקש נוסף, עו”ד תומר ישראלי, אשר זיקתו הנטענת לפרשה נזכרת בטיוטת התצהיר שצורף לאותה תגובה, כל זאת ללא בקשה לצירוף מבקש נוסף לבקשה ותוך שבסיכומים מטעם המבקשים נפקד שמו, ועל כן אתייחס רק אל המבקשים המקוריים בבקשה.

טענות המבקשים
בקצירת האומר, המבקשים טוענים כי הם אזרחים שומרי חוק ומוסר המסייעים מעת לעת לחברה בישראל בהתראה על פדופילים ומסייעים בתפיסתם וכי מטרת הבקשה היא לסייע לבית המשפט ולספק הסבר על פעילותם, על הארגון במסגרתו הם פועלים והכל במטרה למנוע את הצו המורה על סגירת דף הפייסבוק “נתפסו על חם”.
המבקשים טוענים כי מדובר בדף שעוקבים אחריו עשרות אלפים, הפועל במשך שנה ואשר כלל אינו כולל את שמו או תמונותיו של המשיב 1 אשר כלל לא פנה אל מפעילי הדף ישירות בבקשה להסיר פרסום כזה.
המבקשים הוסיפו וטענו כי הם מקפידים לטשטש את פני הגברים להם מיוחסות בדף הפייסבוק פעילויות פדופיליות וכי ככל שיש תוכן ספציפי בדף הפוגע בזכויות המשיב 1 הם מצפים כי יפנה אותם לתוכן כזה אשר יוסר לאלתר.
לסיכום טענותיהם טענו המבקשים כי הצו המורה על סגירת העמוד, הגם שאין בו כל פרסום הפוגע במשיב 1, אינו מידתי ומאחורי הבקשה מסתתרת מטרה אחרת לחלוטין.
בסיכומים מטעמם הוסיפו המבקשים את הטיעון המשפטי התומך – לטעמם – בבקשתם, אולם לשם הקיצור והיעילות לא אפרטו כאן וה שאלות המשפטיות יידונו בפרק הדיון וההכרעה בהחלטה זו.

טענות המשיב 1
המשיב 1 טען כי המשיב 2 הוא מפעילו של דף הפייסבוק “נתפס על חם” ונמנע מהגשת כתב הגנה, בעוד שלמבקשים אין כל מעמד ביחס לביטול פסק הדין נגדו הגם שפועלים הם בשליחותו, וכל מטרתם היא סיכול הצו בפסק הדין המורה על סגירת דף הפייסבוק “נתפסו על חם” באמתלות שונות.
המשיב 1 הוסיף וטען כי המבקשים אינם עומדים בתנאים שנקבעו בפסיקה לשם קבלת המעמד של “ידיד בית המשפט” במיוחד בשל העובדה שאין להם יכולת לתרום לדיון, הם אינם בעלי מומחיות ונסיון בתחום הרלוונטי וכן אין מדובר בגופים ציבוריים שלכמותם ניתן, דרך כלל, מעמד כזה.
המשיב 1 אף ציין כי המבקשים 3-2 הם עבריינים מורשעים והתיימרותם להציג עצמם כאזרחים שומרי חוק שמטרתם אלטרואיסטית נעדרת בסיס.
המשיב 1 אף ציין את העובדה שהמבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר כנדרש על פי התקנות.
גם כאן לא אפרט את הטיעון המשפטי אשר יידון בפרק הדיון וההכרעה, וסיכומה של תשובת המשיב 1 היא התנגדות נחרצת לבקשה.

דיון והכרעה
ככלל, הצדדים להליך המשפטי הם מגישי ההליך ומי שנגדו הוגש, הם ואין בלתם.
במ”ח 7929/96 אחמד קוזלי נ’ מדינת ישראל (פ”ד נג(1) 529, 553 (16.2.1999)) (להלן: “הלכת קוזלי”) בחן כב’ הנשיא (כתוארו אז) אהרון ברק את מוסד “ידיד בית המשפט” ואת התנאים להכרה בו וכך כתב –
“42. המוסד “ידיד בית-המשפט” מוכר בשיטות משפט שונות זה מאות בשנים … בהמשך התפתח המוסד “ידיד בית -המשפט” כצד להליך, שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא שהוא מייצג – מתוקף תפקידו או עיסוקו – אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי. כך, באותם המקרים שבהם קיים גורם שלישי – שאינו מעורב בסכסוך עצמו – ניתן יהיה לצרפו כ”ידיד בית-המשפט”, אם יהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים, זאת על יסוד הצגת מלוא העמדות הרלוונטיות בעניין הנדון ותוך מתן ייצוג ופתחון פה ודעת לגופים מייצגים ומקצועיים …
43. מוסד ה-Amicus Curiae, ככזה, אינו מוכר בחוק החרות הישראלי … בה בעת, ניתן למצוא בחקיקה שורה של מוסדות וגופים שניתן להם מעמד מיוחד כצד להליך, גם בהליכים שבהם אין הם מעורבים ישירות. הבולט שבהם הוא היועץ המשפטי לממשלה .. . ניתן למצוא גופים ו”ידידים” נוספים של בית-המשפט. כך, למשל, מעמדה של הרשות לניירות ערך מכוח סעיף 35טו ל חוק ניירות ערך, תשכ”ח-1968; מעמדה של הרשות להגנת הצרכן והמועצה הישראלית לצרכנות מכוח סעיף 16(א) ל חוק החוזים האחידים, תשמ”ג-1982 ותקנה 3 ל תקנות החוזים האחידים, תשמ”ג-1983. מעמד דומה ניתן לארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו, זאת מכוח סעיף 13 ל חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ”ח-1988.
44. האם הוראות חוק אלו – והגופים המנויים בהן – מהוות רשימה סגורה של “ידידי בית-המשפט” ושל ההליכים שבהם יכולים הם להופיע? תשובתי לשאלה זו הינה בשלילה. אכן, בצד הכלל העקרוני שלפיו בפני בית-המשפט מצויים בעלי-הדין הנוגעים בסכסוך הספציפי … מצווה בית -המשפט הדן בסכסוך ליתן דעתו – במקרים המתאימים לכך – גם להיבטים כוללניים יותר של הסכסוך שבפניו. מטעם זה, מוסמך לעתים בית-המשפט לצרף צדדים להליך עצמו מיוזמתו שלו, כדי להכריע בסכסוך באופן יעיל ושלם (ראו תקנה 24 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984). …
45. הנה-כי-כן, מסקנתי היא כי הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ”ידיד בית-המשפט” קיימת באופן עקרוני. אולם סמכות לחוד ושיקול-דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם. …
אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים.”
נמצא כי לצד הסמכות העקרונית לצרף צד נוסף להליך במעמד של “ידיד בית המשפט” אין מדובר בענין שבשגרה ויש לשקול היטב ובשום שכל את השיקולים הנזכרים בפסק הדין דלעיל ועוד שיקולים הרלוונטיים לנסיבות המקרה העומד להכרעה לפני בית המשפט.
יש לשים לב כי הדוגמאות לגורמים אשר המחוקק הזכיר כי זכאים לקבל מעמד בהליך שאין הם צד ישיר אליו הם גופים ציבוריים, ברובם זרועות מזרועותיה של המדינה, ופסק הדין אף מציין את העובדה שיש מקרים בהם יהיה הגיון בצירוף “ידיד בית המשפט” להליך לשם קבלת היבט כוללני יותר של הסכסוך ודאגה לאינטרס הציבורי (ראה גם עת”מ (תל אביב) 2498/09 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ’ הועדה המחוזית לתכנון ובניה ת ל אביב (20.01.2010)).
יש להזכיר כי בפסיקה הובעה גם ביקורת שנועדה לסייג את מוסד “ידיד בית המשפט” ולצמצם את נוכחותו בהליכים המשפטיים מנימוקים שונים (לסקירה ראה ישראל דורון ומנאל תותרי-ג’ובראן, “לידתו והתפתחותו של ” ידיד בית-משפט” ישראלי”, עלי משפט ה’, עמ’ 78 (תשס”ו)).
נשאלת, איפוא, השאלה לאור העקרונות שנסקרו לעיל האם בענייננו אנו יש הצדקה להעניק מעמד של “ידיד בית המשפט” למבקשים.
לשם ההכרעה אבחן את השיקולים שהובאו בהלכת קוזלי לצד עניינים הנוגעים ספציפית להליך זה.
התרומה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת – כמעט אין צורך להבהיר כי התרומה הנדרשת היא “תרומה מחדשת” (ראה ת”א (שלום תל אביב) 22755-06-14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ אורבן נדל”ן י.ד. בע”מ (6.7.2017)), היינו תרומה שיש בה כדי לתרום להליך היבט או זוית חדשה שלא יהיו נוכחים בו, או לא במידה מספקת, לולא צירוף הצד המבקש להצטרף במעמד של “ידיד בית המשפט”.
בענין ההליך דנן, ציינתי כבר לעיל כי המשיב 2, אשר המבקשים טוענים כי מעוניינים הם לתמוך בעמדתו ולהסביר את חשיבות פועלו, החל להגיש בקשות לתיק בית המשפט בגדר הליך זה ולפיכך, ככל שיפעל כדין ובמידה שיבוטל פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה, יוכל להביא עמדה זו באופן ישיר לפני בית המשפט.
אינני סבור כי תפקידו של “ידיד בית המשפט”, ודאי שלא כדבר שבשגרה, לשמש תחליף או מחסה לצד שניתן נגדו פסק דין בהליך אליו הוא צד.
לכך יש להוסיף את העובדה שכל המידע שטוענים המבקשים כי מעוניינים הם להביא לפני בית המשפט אודות אתר המרשתת “נתפסו על חם” ופועלו של המשיב 2 יוכל להתקבל כחלק מעדות שיתנו, והדברים קל וחומר מקום בו מיוצגים הם על ידי אותו פרקליט המייצג את המשיבה 3 והמעורה היטב בהתפתחויות סביב הליך זה.
מהות הגוף המבקש להצטרף – ראינו כבר כי ככל שמדובר בגוף ציבורי או כזה המייצג אינטרס ציבורי, הנטייה היא לבחון את ההענות לבקשה באור חיובי יותר .
בענייננו, מדובר בשלושה (או ארבעה) אנשים פרטיים הטוענים להכרות עם עובדות רלוונטיות ועם פועלו של המשיב 2 אך טיעוניהם מצביעים גם על מעורבות מסויימת בסכסוך הכולל, וברי כי אין מדובר בגורמים המייצגים את האינטרס הציבורי – ודאי שלא כדבר שבשגרה.
בהקשר זה הצביע המשיב 1 על הרשעות בפלילים של המבקשים 2 ו-3, ולמרות טענותיהם אודות העדר הרלוונטיות של עובדה זו ובמיוחד לאור קביעת בית המשפט העליון כי מיהות המבקש להצטר ף להליך רלוונטית סבורני כי קשה להתעלם מן הטענה שקיים קושי מסויים בקבלה כ”ידיד בית המשפט”, ובמיוחד לטובת הצבעה על חשיבות הוקעת עבריינות, אנשים בעלי רקע פלילי בעצמם.
מומחיות המבקש להצטרף בסוגיה הנדונה – ככל שמדובר בעניינים בהם יש במומחיות צד כדי לתרום לבירור הסוגיה, כאשר מדובר על תרומה באופן שאינו יכול להנתן באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, למשל מקום בו יש חשיבות לנוכחות הגורם המומחה במהלכו השוטף של ההליך המשפטי, יש מקום להעתר לבקשה כזו.
דא עקא, אמנם מדובר במי שמתיימרים להכיר את פועלם של המשיב 2 ושל מערך המתנדבים הפועל במטרה לאתר ולהביא לדין פדופילים אולם ספק אם מדובר במומחיות, קל וחומר שספק אם מדובר במידע שלא ניתן יהיה להביא לפני בית המשפט במסגרת עדות.
סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו – מדובר בהליך אזרחי של תביעה בעילות לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרה חובה חקוקה , הגם שבין השאלות העולות במעלה הדרך בה הוא מתקדם מצויות כאלה שיש בהן משום נגיעה אפשרית באינטרסים ציבוריים, אולם מתמקד הוא בפועלו של המשיב 2 שהינו היבט מוגדר וממוקד של סוגיות מסוג זה אשר אמור לקבל מענה הולם גם תוך הסתפקות בהעדת המבקשים.
השלב בהליך בו הוגשה בקשת ההצטרפות – אכן מדובר בשלב ראשוני של ההליך שלפני אולם, כפי שצויין לעיל, בעניינו של המשיב 2 ניתן כבר פסק דין וככל שמבקש הוא להביא לפני בית המשפט את עמדתו כראוי שומה עליו להקדים ולעמוד בתנאים הנדרשים לשם ביטול פסק הדין ואז להביא את עמדתו וראיותיו, כך שהגם שמד ובר בשלב ראשוני של ההליך בתיק זה אין מדובר, לטעמי, בתנאי מספק לשם התרת צירוף המבקשים לתיק כ”ידידי בית המשפט”.
מהותה של הסוגיה העומדת להכרעה – עמדתי כבר על כך כי בתובענה זו מדובר גם בסוגיה שייתכן כי מערבת גם שיקולים ציבוריים או בעלי השפעה כללית ועקרונית, היא סוגיית הלגיטימיות של ארגון מאבק פרטי בעבריינות.
עם זאת, מדובר בסופו של דבר בתביעה בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה, מסוג ההליכים העוסקים דרך כלל בסוגיות שיש להן גם היבטים ציבוריים ועקרוניים שונים, אך לא במידה כזו שקיים הכרח בצירוף “ידיד בית המשפט”.
עמדת הצדדים הפורמליים להליך בקשר לבקשת ההצטרפות – ציינתי כבר לעיל כי המשיב 1 מתנגד לבקשה מכל וכל וכי המשיב ים 5-4 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
לצד מכלול האמור לעיל יש להוסיף ולהעיר כי בקשת המבקשים, כמו גם בקשות ביניים נוספות הכוללות טיעון עובדתי נכבד, הוגשו ללא תמיכה בתצהיר.
גם לאחר שעלתה טענה בענין זה מצד המשיב 2 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר מטעמם ועימו טיוטת תצהיר אולם תצהיר ערוך וחתום כדין לא הוגש לתמיכה בטענות אלה.
את חשיבותו המהותית של תצהיר לתמיכה בטיעון עובדתי בבקשה בהליך אזרחי הבהיר בית המשפט העליון (למשל בע”א 409/13 שידורי קשת בע”מ נ’ שמעון קופר (11.4.2013) ), וגם מסיבה זו לכאורה דין הבקשה להדחות.
לאחר בחינת מכלול השיקולים הנזכרים לעיל, על בסיס הלכת קוזלי, לא מצאתי כי יש הצדקה בענייננו לחרוג מן הנורמה הנוהגת בהליכים מסוג זה ולצרף אל ההליך “ידידי בית המשפט”.
לפיכך, הבקשה נדחית.
בשלב זה של ההליך ונוכח סימני השאלה הרבים העומדים על הפרק, כעולה גם מבקשות נוספות שהוגשו, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ו’ ניסן תשע”ח, 22 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.