ה”פ 20241-06-19 דוק ואח’ נ’ פלוני
1 מתוך 4
לפני
כבוד השופט יונה אטדגי
המבקשים:
1 . עו”ד אסף דוק
2 . עו”ד גיא צברי
3 . אמיר זוהר )”אתר פוסטה”(
נגד
המשיב:
פלוני
פסק דין
1 . המבקשים 1 ו- 2 הם עורכי דין המפעילים אתרי אינטרנט )כל אחד מהם בנפרד(. 4
המבקש 3 מפעיל אתר אינטרנט בשם “פוסטה”, המתמחה בסיקור חדשות בתחום המשפט. 5
2 . המשיב הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב – יפו בקשה לאסור פרסום פרטי חקירה מסוימת 7 שהתנהלה נגדו בקשר להיזק רכוש של בית משותף )פ”ר 62256-02-16 .)
פרקליטות המדינה התבקשה לתת את תגובתה, ובית המשפט הורה כי, “עד למתן התגובה מוצא בזאת צו איסור פרסום”.
המדינה התנגדה לבקשה, משום שהיא איננה מעלה טעם ברור המצדיק את איסור הפרסום ומשום שעניינו של המשיב )המבקש שם( כמי שנחקר במשטרת ישראל כבר פורסם.
המשיב נדרש לתת את תגובתו לעמדת המדינה בתוך 7 ימים.
המשיב, שהתגורר באותה עת בארה”ב, ביקש ארכה להגשת תגובתו, “עד לקבלת נתונים ממשטרת ישראל באמצעות שגרירות ישראל בארה”ב”, ובית המשפט נענה לבקשה והוסיף כי “הצו יוארך עד החלטה אחרת”.
ההחלטות הנזכרות לעיל ניתנו במהלך החודשים פברואר – אפריל 2016 על ידי כב’ השופטת רונית פיזננסקי-כץ.
3 . ההליכים נמשכו בין החודשים מאי – יולי 2018 במסגרת אותו תיק לפני כב’ השופט עלאא 2 מסארווה, בסופם שב בית המשפט והורה על צו איסור פרסום כמבוקש בבקשה המקורית, כשבזו 3 התבקש “ליתן צו איסור פרסום בכל הקשור לביצוע חבלות ברכוש והפרות צווי איסור פרסום” )החלטה מיום 5.7.2018 .)
4 . בחודש יוני 2019 הגיש המשיב במסגרת אותו תיק בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולפיה 7 המבקשים 1 ו- 2 ואחרים מפרים את צו איסור הפרסום.
גם בקשה זו התבררה בפני כב’ השופט מסארווה.
בהחלטת ביניים, מיום 3.6.2019 , ציין בית המשפט כי “ספק אם התרופה למכאוביו של המבקשהיא בהליך זה להבדיל מהליך אזרחי מקביל”.
המבקשים פרשו משפט זה כמי שמכשיר פנייה לבית משפט זה בתביעה למתן צו הצהרתי, עליה אעמוד בהמשך.
אקדים ואומר כי כב’ השופט מסארווה נתן החלטה נוספת באותו עניין ביום 23.12.2019 , ולפיה המבקש 1 )כאן( יבצע תיקון מסוים בפרסום באתר האינטרנט שלו, כך שהפרסום המתוקן לא יפר את צו איסור הפרסום.
5 . בתביעה זו שהוגשה בהליך של המרצת פתיחה, עותרים המבקשים, “ליתן צו הצהרתי הקובע, כי פרסומים בעניין חשדות המיוחסים למשיב אשר ראו אור בכלי התקשורת השונים בישראל, מותרים לפרסום. בפרט, יתבקש בית המשפט להצהיר, בצו, לרבות ביחס לטענות הקושרות את המשיב למעשי ונדליזם בבית המשותף ב. . . ולהפרות של צווים שניתנו בבתי המשפט השונים”.
המשיב הגיש כתב תשובה הכולל בקשה למחיקה על הסף, כשטענתו העיקרית היא שהעניינים נושא הבקשה כבר נדונו, או שהם עדיין נדונים, בבית משפט השלום במסגרת התיק הנ”ל.
יצוין, כי התביעה הוגשה בחודש יוני 2019 , לפני מתן החלטתו האחרונה של כב’ השופט מסארווה ביום 23.1.2019 .
6 . בהחלטתי מיום 5.12.2019 ביקשתי מהמבקשים להבהיר מהי סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה שהוגשה, תוך פירוט באילו פרסומים המדובר.
בחוברת הנושאת את הכותרת “הבהרות נוספות של המבקשים בעניין הסמכות” מפורטים מספר פרסומים שפורסמו באתרי האינטרנט של המבקשים, אשר הוסרו מתוצאות החיפוש של Google , לאחר שהמשיב פנה ל- Google להסיר אותם בטענה שהם מפרים את צו איסור הפרסום.
7 . לאחר שעיינתי בכל כתבי הצדדים אני סבור שיש להורות על מחיקת התובענה על הסף, מחמת כל הנימוקים דלהלן:
א. אם השאלה העומדת לפרק הינה, האם המבקשים )או מי מהם( הפרו באותם פרסומים 5 את צו איסור הפרסום שניתן על ידי בית משפט השלום, הרי שהסמכות לדון בכך נתונה לערכאה שנתנה אותו צו ולא לערכאה זו.
ב. אם המבקשים רוצים מראש “היתר” מאת בית המשפט לפרסם אותם פרסומים, כמי שאינם מפרים את צו איסור הפרסום, הרי שאין מקום להידרש לבקשה זו.
תפקידו של בית המשפט הוא לברר סכסוכים קיימים ולא לדון בסכסוכים שטרם נולדו ושעשויים להיוולד, ראו והשוו: ד”ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, עמ’ 55 ואילך; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים- עשרה, עמ’ 779 והפסיקה הנזכר שם.
ודאי שאין להפנות לבית המשפט בקשות למתן החלטה או הנחיה מקדמית בדבר כשרותה המשפטית של פעולה מסוימת שבדעת המבקש לעשות )”פרה-רולינג”(.
ב. אם הבקשה היא להורות על השבת הפרסומים לתוצאות החיפוש של Google , הרי שהתביעה צריכה להיות מופנית קודם כל ל- Google , כדי שזו תידרש לתת את עמדתה לבקשה, תוך פרישת המדיניות שלה והשיקולים המנחים אותה.
ד. הפרסומים שפורטו בחוברת “ההבהרות הנוספות” אינם מפורטים בכתב התובענה שהוגש.
הצו ההצהרתי מבוקש כלפי “פרסומים” סתם, בלתי נקובים בשם וללא כל פירוט ממוקד.
לא לכך נועד הכלי של צו הצהרתי, שביסודו הוא סעד הנתון לשיקול דעת בית המשפט.
8 . אשר על כן, אני מורה על מחיקת התובענה על סף.
בעניין ההוצאות, שני הצדדים לא טרחו במיוחד להציג את כל ההחלטות שניתנו, וכל אחד מהם הציג את אלה הנוחים לו בלבד. בית המשפט היה צריך להתאמץ במיוחד כדי לדלות מהמסמכים המרובים שצורפו לכתבי הצדדים את הדברים הרלוונטיים העיקריים.
הגדילו לעשות המבקשים, כאשר חלק גדול מכתב התביעה שהוגש על ידם הוקדש לעניינים שאין להם קשר עם הצו ההצהרתי שהתבקש.
שקלתי אם לחייב את המבקשים בהוצאות לטובת המדינה, אך החלטתי להימנע מכך בהתחשב בכך שההליך נמחק בתחילת דרכו.
אשר על כן, אין צו להוצאות.
פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת שמו ופרטיו של המשיב.
ניתן היום, ט”ז שבט תש”פ, 11 פברואר 2020 , בהעדר הצדדים.