פרשת צברי הגיעה לסיומה עם עונשי מאסר וקנסות

על אילון צברי, סמנכ”ל גמולות לשעבר, שהורשע בלקיחת שוחד ומרמה, נגזרו אתמול 6 שנות מאסר ו-3.5 מיליון שקל קנס. על יורם נגלר נגזר עונש של שנת מאסר וקנס של 1.5 מיליון שקל

8 שנים לאחר שרשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד מנהלים בכירים בשוק ההון בישראל לגבי הדרך שבה התנהל המסחר במניות בבורסה בתל אביב בשנים 94-’88’, הסתיימו אתמול ההליכים המשפטיים בפרשה הקרויה על שמו של אילון צברי, לשעבר סמנכ”ל גמולות, ואחת הדמויות הדומיננטיות בשוק ההון הישראלי באותה תקופה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על צברי עונש של 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ו-3.5 מיליון שקל קנס. על יורם נגלר, אשר שימש שותף מנהל בחברת דוברת שרם, נגזר עונש קל בהרבה – שנת מאסר לריצוי בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס בסך 1.5 מיליון שקל.

השופט עודד מודריק שדן בתיק הרשיע את צברי במרבית סעיפי כתב האישום שהוגש נגדו. בין השאר הורשע בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וכן קשירת קשר לביצוע פשע. נגלר הורשע בחלקים מכתב האישום שהוגש נגדו, ובין היתר במתן שוחד והרצת מניות, קשירת קשר לביצוע פשע והדחה בחקירה.

השופט מודריק לא קיבל את טענת הפרקליטות כי מדובר בפרשה החמורה מסוגה בתולדות המדינה, אך קבע כי היו לה השלכות חמורות על שוק ההון בישראל. מודריק החליט כי מבחינת מאפייני ענישה ישנם קווי דמיון בינה לבין פרשת “הדיסקונטאים”, שהתרחשה גם היא בראשית שנות ה-90, ועסקה בקבוצת אנשי שוק הון, מרביתם מבנק דיסקונט ואילנות דיסקונט, שהריצו מניות ואג”ח.

מודריק קבע כי יש לייחס חומרה רבה לפעולותיו הפליליות של צברי בהיותו איש המפתח בפרשה, ולכן עונשו אינו יכול ליפול מעונשו של בכיר בפרשת הדיסקונטאים, עופר הלדשטיין שעליו נגזרו 6 שנות מאסר בפועל ו-2.5 מיליון שקל קנס. מודריק מציין בגזר הדין כי בקביעת עונשו של צברי, התחשב בכך שצברי כבר הורשע בעבירות של שיבוש הליכי חקירת הרשות בעניינו, וריצה בגין עבירות אלו 10 חודשי מאסר בפועל.

בנוגע לנגלר קבע מודריק כי חומרת מעשיו נופלת מאלו של צברי, ואין כל בסיס להשוות את פעולותיו, כפי שביקשה הפרקליטות, לאלו של חיים רגב ששימש מנהל ההשקעות של פסגות. במסגרת הסדר טיעון, נגזר על רגב עונש של 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-2 מיליון שקל קנס.

מודריק הוסיף שנגלר אמנם זוכה מעבירות רבות שיוחסו לו, אך יש לייחס חומרה לכך שהשתתף בפעולות עברייניות ובהן עבירות של מתן שוחד והשפעה בדרכי תרמית על שערי ני”ע.

בגזר הדין דוחה מודריק חלק מהטיעונים לעונש שהועלו על ידי המדינה, שיוצגה על ידי עו”ד אורלי דורון, הממונה על תיקי ני”ע בפרקליטות מחוז ת”א, כגון ייחוס המפולת בבורסה בראשית 94′ לפעולות של צברי, נגלר ושותפיהם (ראה מסגרת).

עם זאת דחה מודריק את ניסיונותיהם של עו”ד אביגדור פלדמן, שייצג את צברי, ושל עורכי הדין גיורא אדרת ונתי שמחוני, שייצגו את נגלר, לגמד את חומרת מעשיהם של לקוחותיהם. מודריק דוחה את הטענות כי צברי ביצע את מעשיו תוך הצבת האינטרס של גמולות בראש מעיניו. “בחוכמתו של בעל ניסיון הבין צברי כי פעולה אגרסיווית ומוחצנת תחשוף את היוזמה הפלילית ותסכל אותה”, כתב השופט.

מודריק דחה את הטענה כי פעולותיו של צברי לא גרמו לגמולות נזק של ממש. לדברי השופט, קשה להעריך את הנזק שנגרם לגמולות, אך “מעשים כגון אלה של הנאשמים שומטים את הבסיס מתחת לאמון הציבור בפעילות המערכת הציבורית, הבורסה, הבנקים ומערכות שוק ההון האחרות”.

מודריק מבדיל בין פעולותיו של נגלר לבין פעולתיו של צברי, וקובע כי הרשעתו של נגלר אינה משקפת פגיעה בתאגיד שבמסגרתו פעל ולא בלקוחות ששירת. עם זאת קובע מודריק כי נגלר לקח חלק פעיל בפעולות עברייניות שהיוו “תרומה ממשית להנעת גלגלי הפעילות הפושעת של שאר השותפים ובראשם צברי”.

בדיון אתמול נראה צברי מתוח מאוד. מיד לאחר הקראת הכרעת הדין מיהר לעזוב את האולם. עורך דינו מסר כי הוא עומד לערער לבית המשפט העליון על עצם הרשעתו של צברי ועל העונש שנגזר עליו. לדבריו, הכרעת הדין השאירה חורים שחורים שאינם מאפשרים לקבוע כי צברי קיבל כספים בהיקף של מיליונים מעד המדינה, יעקב רמות.

פלדמן מוסיף כי אינו סבור שהיה צריך להחמיר בעונשו של צברי בהשוואה לעונש שהוטל על נגלר. מנגד, נגלר ומלוויו הרבים עזבו את אולם המשפט לאחר הקראת גזר הדין עם חיוך רחב. סניגורו אמר כי בנסיבות העניין מדובר בעונש סביר והגיוני. מקורביו של נגלר מסרו כי ככל הנראה לא יפנה נגלר לערכאות משפטיות גבוהות יותר.

מודריק: “לא ייתכן שבשם היעילות יהפוך משפט למשפח”

במהלך ניהול המשפט של אילון צברי ויורם נגלר, נכתבו ביקורת רבות על הדרך שבה ניהל השופט מודריק את המשפט, לאור התמשכות ההליכים המשפטיים על פני 8 שנים. בגזר הדין משיב מודריק למקטרגיו, תוך שהוא מצביע על הבעייתיות הרבה בניהול משפטים פליליים בישראל.

לדברי מודריק “לא מתקבל על הדעת שבירור מערכת אישומים כל כך מורכבת, מסובכת וחמורה בטיבה תיעשה תוך פגיעה ביכולת הצדדים לפרוס את מלוא יריעת ראיותיהם ולהגיב בחקירה מדוקדקת ועניינית לראיות הצד השני”.

“איש מהם לא טרח לבקר ולו לשעה אחת באלפי שעות הדיון שהשתרעו על פני מאות ישיבות של בית המשפט”, כותב מודריק ומדגיש כי “איש לא יוכל לומר שהדיונים התנהלו שלא לגופו של עניין, וכי עדיפה עליהם שיטה של ‘דיון מהיר, הרשעה זריזה וענישה מחמירה’.

הוא הוסיף בעניין זה כי “אין ספק שיעילות הענישה ותכליתיותיה גדלים או גוברים ככל שמתקצר פרק הזמן שבין הביצוע לבין גזר הדין. ואולם לדידי, אי אפשר לחשוב בכלל על כך שבשם היעילות יהפוך משפט למשפח”.

בהתייחסו להשפעת התמשכות ההליכים על הנאשמים בתיק, כותב מודריק כי הנאשמים במקרה הזה אינם יכולים לאחוז בחבל בשני קצותיו ולטעון כי נפגעו כתוצאה מהתמשכות ההליכים.

תאריכים עיקריים94-’92

‘ – ביצוע העבירות

מאי 94′ – פתיחת החקירה של רשות ניירות ערך

יוני 95′ – הגשת כתב אישום נגד צברי ונגלר

פברואר 2003 – מתן הכרעת הדין

https://www.haaretz.co.il/misc/1.875783

אפריל 2003 – קביעת העונש למורשעים